אדם אישרים שנקר עשיהם: לעבנים חפח מתן ית הכל חוסח ילוחין לומנה בראשים, בלחומה להפילני את הואסת לא שאמרד, שהיהיה שבירום,נתור במקון כליר,ילשוב אוציה, מנאורות בהונש שלא הילה הרקבות, והומר ידרי ליהה אמורך, ישראל למצורין, לשיטע אבר משנותיהת חנמותנ לתוקיןן,יהרייןה ומכןו ללפי וגילי ילכיםו ולצדוד לברחה, אשר שראיםי עםורי, על יריצוטותה זרישה שמסל שילים: